מאת: עו"ד גיא אשכנזי
להחלטה בעניין מדינת ישראל נ' פבריקנט
הנאשם, אשר הודה בפני חוקרי הביטוח הלאומי, כי קיבל הבטחת הכנסה במרמה והביע על כך חרטה, ביקש לפסול את הודאתו, מאחר שלדבריו, החוקרים לא יידעו אותו על זכותו להיוועץ עם עורך דין. בית משפט השלום נענה לבקשתו, בשל הפגיעה בזכותו להליך הוגן.
חקירת חוקרי ביטוח לאומי הביאה להגשת כתב אישום חריף המייחס לנאשם עבירות מרמה בנסיבות מחמירות. כתב האישום גולל את סיפורו של הנאשם, אשר הגיש תביעה כוזבת לביטוח לאומי וקיבל בגינה גמלת הבטחת הכנסה בסכום כולל של למעלה מ- 70 אלף שקל.
כתב האישום התבסס, בין היתר, על דברים שאמר הנאשם לחוקרים, ובכלל זה הודאה באשמתו והבעת חרטה על מעשיו. בהודאתו, הסביר הנאשם כי הוא אדם חולה ולכן נאלץ לעבוד מספר שעות ביום לשם מימון תרופותיו.
בדיון שהתקיים בבית משפט השלום בת"א, כפר הנאשם בעובדות המיוחסות לו וביקש לפסול את הודאתו, מאחר שזו נגבתה ממנו מבלי שהחוקרים יידעו אותו על זכותו להיוועץ בעורך דין.
המדינה טענה כי לא נפל פגם בגביית ההודאה. לדבריה, חובת היידוע לגבי זכות הייעוץ חלה רק על עצורים, בעוד שהנאשם לא היה עצור, ואף לא מעוכב במהלך חקירתו.
החוקר שגבה את ההודעה, העיד כי הוא לא הודיע לנאשם על זכותו להיוועץ בעו"ד רק משום שלא ידע על קיומה.
הזכות להליך הוגן
השופט צחי עוזיאל הדגיש את חשיבותה של זכות ההיוועצות, שהינה חלק מן הזכות להליך הוגן בפלילים. על מנת לאמוד את משקלה של הפגיעה בזכות, הסביר השופט, על בית המשפט לשקול, בין היתר, אם שלילת הזכות נעשתה בכוונה תחילה והאם היו בעת גביית ההודאה נסיבות מקלות המצדיקות, באופן כזה או אחר, את הפגיעה בזכותו של הנחקר.
השופט הודיע למדינה, כי בניגוד לעמדתה, חובת היידוע חלה על כל נחקר וחשוד שמגיעים לחקירה, ולא רק כלפי עצורים.
נפסק, כי בנסיבות המקרה הייתה חשיבות מיוחדת ליידע את הנחקר על זכותו להיוועץ בעורך דין, שהרי חקירה מטעם ביטוח לאומי שאינה מתבצעת על ידי שוטר בתחנת משטרה, עלולה להטעות את הנחקר לחשוב כי לא מדובר בחקירה בעלת אופי פלילי .
עוד נקבע, כי על אף שלא ניתן לייחס לחוקר זדון, הרי ששלילת זכותו של הנאשם להיוועצות מהווה רשלנות מצד הרשות, שעשויה לפגוע בזכותו להליך הוגן.
"ברור כי ראיה שהושגה תוך הפרה של זכות ההיוועצות היא ראיה שהושגה שלא כדין", כתב השופט ופסק כי זכותו של הנאשם להליך הוגן נפגעה באופן כזה המצדיק את פסילת ההודאה.
החלטת בית המשפט מעלה על נס את חשיבותה של זכות החשוד להיוועץ בעו"ד, כמו גם את חובת החוקר ליידע כל חשוד או נחקר בדבר זכות זו.
עוצמת המחדל של אי-יידוע הנחקר אודות זכותו להיוועץ בעו"ד הינה כה רבה, עד כי בכוחה להביא לכדי פסילת הודאה של הנחקר באשמה, ולהפוך על פיו את ההליך המשפטי כולו.
חשוב ביותר שכל חשוד יהא מודע היטב לזכויותיו בהליך החקירה, שכן זהו ה"נשק" היחיד העומד לרשותו ברגעים לא קלים אלו, לשם שמירה על הגינותו של ההליך.
להחלטה בעניין מדינת ישראל נ' פבריקנט
*הכותב הינו עו"ד העוסק בין השאר בעבירות מרמה וצווארון לבן.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
למדור: פלילי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.